יום שבת, 10 בנובמבר 2012

רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה

מאת: עו"ד אילן זריהן

בשנים האחרונות הפכו ניתוחים פלסטיים אסתטיים בכלל וניתוחי לייזר לתיקון קוצר ראייה בפרט, לניתוחים שכיחים בעולם המערבי. ניתוח זה הוא אחד מהניתוחים האסתטיים השכיחים בישראל והוא נעשה עשרות אלפי פעמים בשנה. לא כל אדם מתאים לתיקון ראייה באמצעות לייזר. מי שאינם מתאימים לניתוחים אלו הם בדרך כלל חולים במחלות עיניים, צעירים שגילם פחות מ-18, מי שמטופלים בתרופות ה עלולות לגרום ליובש בעין, חולים בסוכרת לא מאוזנת או בסוכרת שפגעה בעיניים ועוד.
בעזרת טיפול בלייזר אפשר לטפל בקוצר ראייה (מיופיה), ברוחק ראייה (היפראופיה) ובצילינדר (אסטיגמטיזם). נוסף על כך, במכשירי לייזר מסויימים מהדור החדש ניתן לבצע טיפולים מתקדמים יותר בהפרעות מבנה הקרנית והעין.
כיום ישנן שתי שיטות עיקריות של טיפולי לייזר לתיקון הראייה: 1. PRK - ליטוש החלק הקדמי של הקרנית. 2. LASIK - קילוף השכבה החיצונית של הקרנית, ליטוש עומק הקרנית והחזרת השכבה החיצונית למקומה.
בניתוחים מסוג זה קיימים סיבוכים אפשריים העלולים להופיע בשלב הניתוח (למשל עקב טיפול שאינו מדוייק), בשלב ההחלמה (למשל זיהום, שהוא אחד הסיבוכים החמורים ביותר והעלול לגרום לפגיעה עד אובדן הראייה), בטווח הארוך (כגון היחלשות והתעוותות של הקרנית באופן הפוגע בראייה).
 
בניתוחים אלה שהינם ניתוחים אלקטיביים שאינם דחופים מיסודם, קיים פוטנציאל רשלנות רפואית אפשרית בשלב המקדים לניתוח, במהלך הניתוח ואפילו לאחריו, היכול להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי אסתטי בכלל ו- רשלנות רפואית  בניתוח לייזר בפרט.   
 
ראה ע"א 522/04 מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נגד מחמד דיראוי - ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי שקיבל את תביעת המשיב שאיבד את כושר ראייתו בעין שמאל בעקבות ניתוח לייזר לתיקון קוצר ראייה גבוה שבוצע בו במרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ, שם עלתה סוגיית ההסכמה מדעת לניתוח, הפגיעה באוטונומיה ונבחן הקשר הסיבתי בין אובדן הראייה לבין הדימום ברשתית.
 
קרן הלייזר מעבדת את הקרנית בניתוח הסרת משקפיים
 
 
 
 
 
עו"ד אילן זריהן

www.iz-law.com

לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html

 

תגובה 1: